דייגו פלאנטה היה איש של חזון. כשדיבר על ״עתיד קרוב״ הוא התכוון לדור הבא, ויחידת הזמן הקטנה ביותר אליה התייחס הייתה עשור שנים. זוהי כנראה צורת הסתכלות חיונית כששם המשפחה שלך הוא ֹ פלאנטה, אביך הקים את קואופרטיב היין הסיציליאני סְ טֶ סולִ י, ואתה נבחר לתפקיד נשיא הקואופרטיב שוב ושוב במשך 38 ֹ שנים. פלאנטה ניווט בתבונה את אלפי החברים בקואופרטיב סְ טֶ סולִ י, ותחת הנהגתו היין של סיציליה הפך מ"אוקיאנוס של יין זול ומרסאלה" לשם חם בקרב שוחרי האיכות ברחבי העולם. אותם תהליכים בדיוק עברו הוא עצמו כמו גם היקב המשפחתי שהוביל, פלאנטה, ממנו מגיע היין שלפניכם. האי סיציליה, שצמוד למגף האיטלקי כמין כדורגל משולש, הוא אזור היין הגדול באיטליה, ומקום מופלא ועשיר בהיסטוריה. כאן, בצילו של האֶ טְ נָ ה, הר הגעש הגבוה ביותר באירופה )3326 מטר( ואחד מהרי הגעש הפעילים בעולם, נולדו ארכימדס והמאפיה האיטלקית, והתנהלו הקרבות עם קרתגו. מעט מאד אזורי יין מצדיקים את שם התואר ״דרמטי״ כפי שעושה זאת אזור הר האֶ טְ נָ ה, שהתפרצויותיו התכופות מזכירות מפעם לפעם כמה קטלנית היא הלבה שנובעת מבטנו. למרגלות ההר פועלת כבר מאות בשנים תעשיית יין עיקשת, ששורשיה נעוצים באדמה הוולקנית שלו, שנותנת ליבול מינרליות מעושנת שאין כדוגמתה. תנאי הגידול המאתגרים בשיפוליו של ההר לא תמיד היטיבו עם הזנים המקומיים, ביניהם נרו ד׳אבולה, נרלו קפוצ׳ו, נרלו מסקלזה, גרילו וקריקאנטה, ורבים מהחקלאים העדיפו לגדל את תוצרתם באתרים השטוחים, הנרחבים והבטוחים יותר שבמערב האי, ולא על אדמות האפר המסוכנות. ֹ הזן האדום הנטוע ביותר בסיציליה, נֶ רו ֹ ד'אֲ בו ֹ לָ ה, ״השחור של )העיר( אֲ בולָ ה״, מאופיין בקליפה עבה מאד ובה ריכוז גבוה של חומרי צבע, אותם אנטוציאנינים שופעי בריאות שנותנים ליין את גונו העמוק, השחור, על שמו הוא ֹ קרוי. במשך מאות שנים נשלחו ענבי נֶ רו ֹ ד'אֲ בו ֹ לָ ה בסירות מן הנמל של אֲ בולָ ה לכל רחבי איטליה, שם העניקו מצבעם ליינות שנעשו באזורים השונים, והזן לא היה ידוע מחוץ לגבולותיה. בשנות ה-׳80 וה-׳90 דחפו את הכרמים לתת יבול גדול, שהבשיל לרמות סוכר גבוהות. התוצאה הייתה שיינות סיציליה סווגו כיינות ״כמות״ עתירי אלכוהול, שאיכותם נמוכה ומחירם זול. מזן הגרילו, שנפוץ דווקא במערב סיציליה, נהוג היה להכין את היין המתוק והמרוכז מרסאלה. בשנות ה80- השוק העולמי גילה אפס התעניינות בזנים הייחודיים של סיציליה, ופלאנטה, שהסתכל למציאות בעיניים, החליט, בתמיכתו של יועץ היין האיטלקי המיתולוגי ג׳יאקומו טאקיס, להעלות את סיציליה על גל הזנים ֹ הבין לאומיים. נאה דורש - נאה מקיים, ואת המהלכים שהגה עבור הכורמים בסְ טֶ סולִ י, דייגו פלאנטה הוציא לפועל גם באחוזה החקלאית המשפחתית בסמבוקה די סיציליה, בה נטע שרדונה ומרלו. ב1985- מונה דייגו פלאנטה גם כנשיא מועצת הגפן והיין, תפקיד שאפשר לו להעמיד לרשות היקבים הסיציליאניים שפע של קשרים, מחקרי שוק ותוכניות אסטרטגיות באמצעותם חולל מהפכה גדולה בזמן קצר מאד. ב1989- ֹ הביא את היינן הפיימונטזי קארלו קורינו מאוסטרליה לסְ טֶ סולִ י, ועימו את בשורתם של מכלי הנירוסטה מבוקרי הטמפרטורה. תחת הדרכתו של קורינו הייננות הכפרית של האי עברה להיות נקיה ומודרנית, ועד מהרה הציע הקואופרטיב - וגם יקב פלאנטה עצמו - יינות ברמה גבוהה מאד במחירים סבירים. ההצלחה המיידית לה זכו יינות אלה הסבה את תשומת הלב של העולם למתרחש בסיציליה, אך פלאנטה לא התבלבל. הוא הבין שתהליך המודרניזציה בו החל הוא רק חלק מהתשובה בתעשייה בה רבים עדיין גידלו ענבים לאלכוהול לזיקוק, בלי לייחס לאיכותם כל משמעות. עם שני יקבים נוספים יסד את אסו-ויני סיציליה, אירוע מדיה שנתי, שתוך עשר שנים עורר עניין עולמי ביינות האיכות של סיציליה. הדרישה עשתה את שלה, ואת המגמה שהשתנתה מדגים היטב אזור האטנה שעובר בשנים האחרונות רנסנס יינני חשוב, והופך לאחד מאזורי היין המבוקשים על ידי שוחרי יין בעולם כולו. עד תחילת שנות ה90-׳ פלאנטה מיקד את החקלאות המשפחתית ביין ובשמן, וייסד בשנת 1995 את מותג היין ״פלאנטה״ כשיין השרדונה האולטרה מודרני זוכה להצלחה מיידית עצומה. על בסיס יציב זה העביר את ניהול האחוזה המשפחתית, שבבעלותה מ,1600- לאחיינו אלסיו, שעבד צמוד אליו, לבתו פרנצ׳סקה, ולאחיינים הנוספים סאנטי, מרצ׳לו וקיארה פלאנטה. היום הם מחזיקים כרמים בשש אחוזות באזורי יין שונים ברחבי סיציליה וידועים ביינות ה-End High שהם מייצרים. שיארה נואובו בקסטיליונה די סיציליה במורד הצפוני של האטנה, בואוני-ויני ב-נוטו שבדרום מזרח האי, לה בארוניה ב-קאפו מילאצו בצפון מזרח. אך עיקר פעילות היקב נמצאת באזור בדרום מערב האי, עם הכרמים המרכזיים אולמו בסמבוקה די סיציליה, דיספנסה בעיר מנפי ודורילי ב-וויטוריה בדרום. בכל אחת מהאחוזות מטופחים הזנים שמתאימים לטרואר המקומי. בין היתר תמצאו בהן את המקומיים פיאנו, נרו ד׳אבולה, גרקאניקו ואחרים, והזנים הבינלאומיים שהביאו את ההצלחה בייצוא לאורך השנים; שרדונה, קברנה סוביניון מרלו וסירה.